ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
11551-10-10
19/07/2012
|
בפני השופט:
יוסף ריבלין סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
זיאד דוויק
|
הכרעת דין |
1.
העובדות המוסכמות
ב- 26.12.08 סמוך לשעה 18:30 נהג הנאשם "רכב משא גפ"ת" בדרך בית חנינה.
בתוך כדי נסיעתו פגע הנאשם בהולכת רגל סנקורט שבירה (להלן - המתלוננת) שהיתה על השול השמאלי כיוון נסיעתו וגרם לה לחבלה של ממש.
הנאשם נהג כאשר רשיון הרכב לא בתוקף.
2.
השאלה שבמחלוקת
האם התרשל הנאשם באופן נהיגתו אם לאו.
3.
תימצות העדויות
בפני בית משפט 3 עדויות על שאירע ובוחן תנועה שלא יצא לשטח בזמן "אמת", אולם הכין תרשים המקום. בנוסף העיד חוקר שגבה הודעה מהנאשם.
ע.ת. 1 הבוחן רס"ל יהודה כהן הכין תרשים של המקום וסקיצה (ת/1 + ת/2).
המסמכים נערכו על פי הצבעת הנאשם. בעדותו ציין הבוחן כי שדה הראיה לנאשם פתוח כדי 55 מ' (פרוט' עמ' 1 ש' 25). בנוסף ציין הבוחן כי הנאשם טען בפניו כי כלל לא הבחין במתלוננת (פרוט' עמ' 2 ש' 17).
בהתייחסו לאפשרות המצאות כלי רכב במקום ציין הבוחן כי אוטובוס תופס כ- 2.5 מ' מרוחב הכביש. רכב כ- 1.8 מ' ודלת פתוחה של רכב תופסת 1.10 מ' מרוחב הכביש (פרוט' עמ' 3 ש' 15-23).
ע.ת. 2 עזמי זועבי גבה הודעה מהנאשם (ת/3) והכין סקיצה בהנחיית הנאשם.
בהודעתו ציין הנאשם כי אין במקום מדרכות, כי נהג במהירות של כ- 40 קמ"ש וכי עסק בחיפוש כתובת לחלוקת בלוני גז. על פי תיאור הנאשם מדובר ברחוב שבתים משני צידיו.
את התאונה תיאר כך "
ופתאום ובהיותי מסתכל לעבר הצדדים הבחנתי באישה כבת 50 לערך חוצה את הכביש בפתאומיות התפרצה לכביש משמאל לימין שלי בצורה אלכסונית עם הגב אלי בהליכה רגילה אך לא איטית. הבחנתי בה ממרחק של מטר אפילו פחות. מייד בלמתי בלימת חירום ופגעתי בה בפינה השמאלית הקדמית בפנס..." (ש' 7-11).
הנאשם ציין כי גם תאורת רחוב פעלה וגם פנסי רכבו, כי המתלוננת לבשה בגדים כהים וכי רכבו היה תקין.
בסקיצה (ת/4) לא ציין הנאשם כי חנו כלי רכב לצידי הדרך והתאונה לגירסתו אירעה על מסלול נסיעתו כאשר המתלוננת חוצה באלכסון משמאל לימין שלו.
בעדותו מתאר הנאשם התאונה כך "
נסעתי לאט לאט. פתאום ראיתי שהבחורה מול הפנים של הרכב שלי מצד שמאל מאיפה יצאה וירדה לא יודע" (פרוט' עמ' 11 ש' 29-30). לטענת הנאשם משני צידי הדרך חנו כלי רכב והיתה באיזור חתונה (פרוט' עמ' 12 ש' 1 וש' 19). לדברי הנאשם משני צידי הדרך מדרכות (פרוט' עמ' 12 ש' 5).
ע.ת. 3 מנצור מוראד הינו אחיה של המתלוננת. את התאונה תיאר בסקיצה (ת/5) ממנה עולה כי הוא (ע.ת. 3) חנה מעבר לשפת הכביש משמאל הדרך (כיוון הנאשם) וכי הנאשם סטה מימין לשמאל (כיוון הנאשם) לעבר רכב ע.ת. 3 שלידו עמדה המתלוננת, אשר חצתה הכביש מימין לשמאל (כיוון הנאשם).
בחקירה הנגדית הסביר ע.ת. 3 כי בחלק מתוואי הכביש יש מדרכות ובחלק אין וכי הוא עומד במקום בו לא היתה מדרכה אלא שול (פרוט' עמ' 7 ש' 28).